הצמח הזה אשר ממסורות העתיקות שמר מפני כישופים ותחלואי הזמן מתורגם בשפה המערבית למושגים שאנחנו יכולים לעכל. הארומטיות שלו מניעה, דוחפת קדימה, מוציאה החוצה (מכייחת) את כל העודפים שדחפנו לגוף שבשיגרה. ההנעה הזו מתורגמת לחידוד הטעמים והגברת התיאבון לחיזוק היכולות המנטאליות ושיפור האון הגברי. צמח פותח. הנשימה נפתחת ומחזקת את היכולת להכיל פנימה ולהוציא החוצה . לתת ביטוי . ככה אני מתרגמת את זה, בתרגום חופשי . לזכור לכתוב ביומן : "היום אכלתיל ארוחת הערב את ניחוח הכרמל . "ב'צמח השדה' שחזרו את סיפור המיתוס של דפנה : היוונים והרומאים ייחסו לעץ סגולות של כוח כישוף והקדישו את העץ לאפולו. אפולו אל השמש, לעג לארוס אל האהבה על כישורי הירי הכושלים שלו בחץ וקשת. בתגובה,שילח ארוס באפולו חץ שיגרום לו להתאהב בדפנה, נימפת היער. אך דפנה מאסה בחיזוריו, וכאשר ראתה שהוא מתקרב אליה בריצה, התפללה לאל הנהר שיעזור לה. אל הנהר הפך אותה לעץ הדפנה. אפולו המאוכזב ענד לראשו ענף עץ דפנה כדי לא לשכוחאת אהובתו.
השריית צמחי מרפא ותבלין בשמן זית , אחת הפעולות האהובות עלי, אם לא הה!
1. קטיף צמחי מרפא בעונתם
2. ייבוש הצמחים במקום מוצל ומאוורר כמו אדן החלון למספר ימים. תלוי בעונה
3. מיחזור בקבוק או צינצנת שעברו עיקור (תהליך סטריליזציה)
4. מילוי הבקבוק בעלים עד המחצית . מי שמעדיף טעם מעודן שיסתפק בשליש
5. מזיגת שמן זית כתית מעולה הכי טוב שיש בסביבה (ואם אפשר ישירות מהייצרן)
6. תהליך מיצוי הצמחים נעשה ע״י התחממות הנוזלים מתחת ל 40 מעלות. ניתן להניח במקום מוצל בגינה ולערבב מדי יום עד שחשים את טעם הצמח מתמזג עם השמן . אפשרות זריזה יותר : בישול איטי בבן מרי (סיר כפול) בטמפרטורה שמתחת ל 40מעלות . עם מכסה סגור כמובן כדי שלא ייתנדפו השמנים האתרים , ריחם וטעמם.
7. בסוף זה מוכן וניתן להשתמש לרפואה לקוסמטיקה וקולינריה לפי הצורך .
* את העלים לבדם ניתן להוסיף לתבשילים , כבישת זיתים. אין להשתמש בעלים הטריים אלא ליבשם קודם בחדר מאוורר.
*לפזר במזווה לשימור המזון מחרקים.
*ניתן לחלוט את העלים לחיטוי וטיפול בדרכי הנשימה
*הפרי של הער האציל מופיע בסוף הקיץ ,דומה לזית שחור קטן ומכיל שמן אתרי רב . ובעל כושר חיטוי פנטסטי. את שמנו מפיקים בסחיטה ללא ייבוש .
אפשר לעקוב אחר הפוסטים ולבנות בשקט בשקט ובהדרגה את בית המרקחת של הטבע אצלכם על המדף.
