Soothing mad apple


חצילים היסטוריה ופולקלור הירק הכי מסתורי בגינה אשר מסתבר בדיעבד שהוא בעצם פרי בן למשפחת העגבניות . הבריטים גילו אותו בגלחה שעשו על הודו בימי הקולוניאליזם . הם מצאו את הגרסה הלבנה ולכן שמו בבריטית ״אג פלנט. מצד אחד ההודים מתים עליו מצד שני הפרסים לא. בהתחשב בעובדה שמדובר בשני בעלי דעה עם חתיכת היסטוריה ב רפואות עתיקות , אפשר להסתפק במעט מהדבר הזה על הסביח בשביל שלום עולמי .גם בעולם הערבי הסתדרו איתו יפה עד יפה מאוד. אומרים שהוא סגול. נניח. אני אוהבת אותו על גחלים ואחרכך מוצף בשמן זית מקומי עם קומץ שום , לימון מלח ורוזמרין. את הקליפה החרוכה ניתן לייבש ולטחון דק דק ולהשתמש בפעם הבאה לתבלון בצקים גבינות וטחינה. כמו העגבניה החציל התקבל בתחילה בחשדנות באירופה . הוא כונה בשם : Soothing mad apple אל תבקשו ממני לתרגם לכם את זה .ישנה גירסה המספרת כי הוא הגיע לאירופה באמצעות היהודים שנמלטו מהאינקוויזיטורים הספרדים. על פי האנציקלופדיה האמריקאית לגננות - "ספר סיני מהמאה החמישית מכיל את אחת ההתייחסויות העתיקות ביותר לחצילים. ואם אנחנו כבר בסין העתיקה , על הדרך נכתב שכחלק מהנדוניה שלה, אישה חייבת לכלול לפחות 12 מתכוני חצילים לפני יום חתונתה. הצבע השחור הסגול שנמצא בעור החצילים הוא תוצאה של פיגמנט שאחראי גם על הצבע האדום, הסגול והכחול בפרחים, פירות וירקות החציל שייך ״למשפחת הלילה״ . שזה אפל כמו שזה נשמע. במשך שנים הייתי מכורה לחצילים בהריסה, שום , פטרוזיליה ולימון של אמא שלי עד שיום אחד חטפתי אלרגיה בצבא והנטורופתית הראשונה בחיי פקדה עלי לאכול הכל כרגיל- חוצ מחצילים:-). השלמתי את החוסרים לאורך חופי הים התיכון כשהאלרגיה חלפה:-)