בוקר שבת. אני צופה ביותם אוטולנגי מסתובב בתוניסיה ומבשל להנאתו עם המקומיים! ואז . הוא מגיע לנאבל. עיר אבותי וסבתותי. טיילתי איתו ועם הנוסטלגיה בשווקים של נאבל , טעמתי ורחרחתי תבלינים , בלסתי מטעמים בדוכני רחוב , משיתי דגים מן הים ה בוטרגה כבר בתוכם . ואז סדיק התקשר והעיר אותי מהחלום , שאבוא לקחת את לחם שאור מדהים שבמדהימים שאפה בנוסח הצ'צני המיוחד רק לו . השראה רודפת השראה מפה לשם הילדים ביקשו כריך . ומיד נזכרתי בסנדוויצ'ים שאמא היתה שולחת איתנו לבית הספר. בשעה שהשכנה לספסל היתה מוציאה לחם עם שוקולד השחר אני הייתי מוציאה מהצד השני סנדוויץ' עמוס כיפתה ואריסה ומלפפון ולימון כבוש ועגבניה וקצת זיתים דפוקים של העונה. אני לא יודעת איך המורה לא היתה משתגעת. וככה זרקתי לאש כמה פלפלים חריפים וחצילים , הלכתי לדוג בגינה כמה פרודוקטים, כשלפתע התגלה שלד פרח ארטישוק שהשלכתי לערוגה. הוא צימח לו מבלי שנבחין נבטים קטנים ובשרניים- נבטי ארטישוק . ״סימן משמים״ אמרתי תודה לקדוש ברוך הוא וחזרתי לכריך - הוצאתי אחר כבוד את גבינת העיזים עם טעם עמוק של מסעות מהשכנים שלנו בחוות נאות (היי גדי ולאה) . זרקתי שליכטה של סחוג ששרון התימני מחנות התבלינים מוציא מהכספת רק ליודעי סוד בזקתי סומק שהגיע במשלוח האחרון מחוות צמחי המרפא שבציפורי (היי פרץ) . תפרתי כפתורים של זיתי קלמנטה מחוות משכית ( בוקר אור שרון) , הצפתי אותם בראשון המסיק קוריניקי כמובן , מעורבב עם ראשון המסיק של הפיקואל האגדי מהכרם של שמחה במישור הרוחות.
סה״כ רבותי, היה טעים.
מעיין ביקש קורנפלקס
מוזמנים אחרי הסגר למדבר ,הביאו איתכם סלסלה גדולה וריקה של פיקניק וצאו ללקט פרודוקטים של יצרנים מקומיים.
מפת המסלולים בדרך:-)
